מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ, הַשָּׁנִים הַנּוֹקְפוֹת אֵינָן מַטּוֹת לְךָ חֶסֶד יוֹתֵר.   שְׁנָתְךָ הַקַּלָּה נוֹתְרָה חֲרוּצַת-אֵימִים כְּשֶׁהָיְתָה.   הַזִּכְרוֹנוֹת הַמָּרִים חוֹצִים אוֹתְךָ בַּעֲקַלָּתוֹן, יֵשׁ לָהֶם מִין הֲנָאָה מְשֻׁנָּה לְכוֹפֶפְךָ עַד בִּרְכַּיִם.   אַתָּה נִזְכָּר כָּעֵת אֵיךְ לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁבֹּר אֶת הַכּוֹס בַּחֲתֻנָּתְךָ, שְׁלֹשִים שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן.